לאחרונה נחשפנו לפעילותו של אזרח העונה לשם אבי דוביצקי, אשר לקח על עצמו לבער מרשת האינטרנט את כלל הפדופילים וכאלו שמתכתבים עם קטינים ברשת.
אין חולק שהמטרה ששם לעצמו מר דוביצקי הינה ראויה, ידוע גם שלמשטרת ישראל יש מערך חוקרים המתמחה בפעילויות רשת ותפיסת עברייני מין ברשת. השאלה היא האם מטרתו של דוביצקי המכנה עצמו "צייד הפדופילים" גם מקדשת את האמצעים?
כשבוחנים את פעילותו של דוביצקי מגלים לכאורה, שדרך התנהלותו אינה תמיד עולה בקנה אחד עם החוק ולמעשה על מנת לאתר מפרי חוק הוא עצמו מפר את החוק.
עלינו לשאול את עצמנו האם זה ראוי שאזרח מן השורה ייטול לידיו סמכויות שיטור וחקירה? וכל זאת כאשר הוא עושה זאת באמצעים אסורים של הדחה, פיתוי, התחזות לאחר ועוד? האם למעשה אין אנו חוטאים לעצמנו כאשר אנו מתירים לאותו אדם לפעול באמצעים שמלכתחילה אסורים על משטרת ישראל בעצמה?
ונוסיף לכל האמור ביצוע לכאורי של עבירות נוספות של "צייד הפדופילים" הכוללות פגיעה בפרטיות ולשון הרע זאת לאור העובדה שהוא נוהג לפרסם צילומים והתכתבויות שלו עם אותם חשודים תוך התעלמות מצווי איסור פרסום ובטרם הוגש נגדם כתב אישום קל וחומר בטרם הורשעו בדין.
כיצד זה מתבצע?
אבי דוביצקי מתחזה לקטינה בצ'אטים של וואלה ו- נענע 10 באמצעות פתיחת כינוי באתר. לרוב מוצמד לכינוי משפט פתיחה פרובוקטיבי על-מנת ליצור מצג שווא לפיו אותה קטינה מצויה בצ'ט למטרות מיניות.
כאשר אחד מן הגולשים פונה לאותה קטינה מיד נמסר לגולש מספר טלפון נייד ובקשה להמשיך את השיחה באמצעות תוכנת ה- וואטס-אפ.
מכאן והלאה מתכתב אבי דוביצקי עם הגולש תוך שהוא מנווט את השיחה לתכנים מיניים ואף שולח תמונות של בחורה צעירה בתואנת שווא שזוהי תמונת ה-"קטינה".
בלא מעט מקרים ההתחזות קופצת מדרגה, כאשר לאותו תחקירן מצטרפת סטודנטית צעירה שתפקידה הוא להתחזות לקטינה בשיחות טלפוניות עם אותם גברים.
לא אחת, בשיחות ובתכתובות אלו מזמין דוביצקי את הגברים לפגוש את "הקטינה" בתואנות שונות ומשונות ותוך כדי פיתוי של ממש.
אלו שמתפתים להגיע ולהיפגש עם הקטינה מוצאים עצמם במפגש עם משטרת ישראל, נעצרים ונלקחים לתחנת המשטרה ופעמים אף תוך כדי שאותו דוביצקי מצלם ומתעד את המעצר בווידאו.
מאוחר יותר מועלים הסרטונים לרשת והכול כאשר מדובר עדיין באנשים חפים מפשע שטרם הורשעו בהליך פלילי!
אז מה הבעיה?
הפעילות שהצגנו לעיל בחלקה, לכאורה, בלתי חוקית בעליל ובחלקה מעלה שאלות חוקיות שטרם התבררו בבית המשפט. שאלה נוספת קשורה לעצם מתן "הכשר" לפעילות זו במסגרתה אזרח מן השורה לוקח לידיו את תפקיד הרשות החוקרת ומבלי שיש לו הכשרה לדבר.
פעילותו של דוביצקי אמורה להתבצע על ידי המשטרה שהיא הגוף האמון על המלחמה בפשיעה במובן זה איין זה ראוי שהמשטרה תתפרק מסמכויותיה ותאפשר לאזרח מן השורה לאכוף את החוק.
אין זה סוד שבמקרים רבים המשטרה מפעילה סוכנים על מנת להפליל עבריינים בין אם מדובר בשוטר סוכן ובין עם מדובר בעבריין שהופך לסוכן משטרתי. במקרים אלו ישנם נהלים קפדניים להפעלת הסוכנים ולכל סוכן יש מפעיל שתפקידו לוודא שפעילות הסוכן הינה בהתאם לנהלים ובהתאם לחוק.
במקרים רבים בתי המשפט זיכו נאשמים מאחר והתגלה שהסוכן שהפליל אותם לא פעל כחוק ו\או פעל באופן שהדיח ופיתה אותם לביצוע העבירות דבר שאסור מבחינה חוקית.
הטעם לאיסור הינו ברור כיוון שאין אנו מעוניינים לגרום לאנשים לבצע עבירות, בדומה מאוד לאיסור התנ"כי של "בפני עיוור לא תיתן מכשול" (ויקרא פרק י"ט פס' י"ד)
פעילותו של דוביצקי דומה מאוד לפעילות סוכן משטרתי אבל, וכאן האבל הגדול, אף אחד לא מפקח על התנהלותו, אין פיקוח על התכנים והשיחות של דוביצקי עם אותם אנשים, אין פיקוח על ההדחה והפיתוי בהם הוא משתמש וממילא מאחר והוא אינו סוכן משטרתי בעל הכשרה הוא כלל אינו מודע למה מותר ומה אסור.
לא בכדי תגובת דובר משטרת ישראל לפעילותו של דוביצקי הינה כדלקמן:
"מרבית פעילותו של מר דוביצקי בתחום המכונה על ידו 'איתור פדופילים' הנה בעלת ערך ראייתי מוגבל בשל אופן פעילותו. עבירות מין ברשת האינטרנט נאכפות באופן נחוש ומקצועי על ידי מערך מיומן ומוסמך של חוקרים בכלל יחידות המשטרה, בליווי פרקליטים ובאופן סדור ומפוקח"
עד כה אין החלטה גורפת ברשויות האכיפה והתביעה בנוגע לתלונות הרבות המוגשות על ידי דוביצקי והן אכן רבות ומגיעות למאות תלונות. חלק מהתלונות נסגרות מבלי שיוגש בהן כתב אישום ובחלק מהמקרים מוגשים כתבי אישום.
נראה, שבעתיד הקרוב תיאלץ המערכת המשפטית להכריע באשר לחוקיות התנהלותו של דוביצקי כאשר התיק המתאים יגיע לפתחו של בית המשפט.
אז מה עושים?
בשל חוסר הבהירות באשר לפעילות זו ולאור חוסר האחידות בטיפול בתלונות אלו כדאי וצריך להיוועץ בעורך דין פלילי המתמחה בתחום על מנת לנסות ולהוביל לסגירת התיק ולהימנע מהגשת כתב אישום.
