כיצד נחשפה עלילת אישה שהגישה תלונת שווא נגד הגרוש בגין סכסוך על כספי מזונות?
המקרה הבא ממחיש את הסיטואציה החריפה ביותר בהליך הפלילי - הרשעת חפים מפשע.
נזדמן לי כבר לכתוב אודות השימוש בטקטיקה ובכלים משפטיים כדוגמת בקשות לחומרי חקירה על מנת להשיג יתרון בהליך.
במקרה הבא השימוש בבקשה לחומרי חקירה והוצאת צווי תקשורת הובילו לזיכויו של נאשם בשני כתבי אישום ולשחרורו המיידי ממעצר.
כתב האישום הראשון
א' תושב השרון, נעצר בחשד לאיומים ברצח כנגד גרושתו.
בחקירה הוטח בו, כי בלילה אחד בשעות המאוחרות התקשר מספר פעמים אל גרושתו, מזה שנים רבות, ואיים לרצוח אותה ואת ילדיהם המשותפים.
מטבע הדברים ולאור ריבוי מקרי האלימות מן הסוג הזה המשטרה התייחסה ברצינות גמורה לתלונה זו ועצרה באופן מיידי את א'.
בפגישה עימו א' טען בפני בלהט, כי הוא חף מפשע וכי מדובר בעלילת שווא, טענות שסנגורים פליליים שומעים תדיר, אולם משהו במצוקה ששידר גרם לי להאמין לו.
לאחר שיחה עם רשויות החקירה התברר, כי המתלוננת (גרושתו של א') הציגה בפני החוקרים את הטלפון הנייד שלה וביומן השיחות הנכנסות הצביעה על מספר שיחות נכנסות מחסום בשעות לילה מאוחרות וטענה, כי אלו הן שיחות האיומים שהתקבלו מ-א'.
אם לא די בכך, בן זוגה של המתלוננת הגיע אף הוא לתחנה ומסר עדות המחזקת את גרסתה לסיפור האיומים.
מרגע כניסתנו לתייק היה ברור לנו שהראיות בתיק הינן ראיות דלות ביותר וכי פעולות חקירה נחוצות לא בוצעו כלל.
בשל כך הגשנו בקשה מקדימה לרשות החוקרת להוציא מחקר סלולארי לטלפון הנייד של המתלוננת (פירוט שיחות) על מנת לראות מי התקשר באותו הלילה ממספר חסום.
בקשותינו משום מה נפלו על אוזניים ערלות ואף רשויות התביעה שקיבלו לידם את התיק לא שעו לכך והחליטו על הגשת כתב אישום.
כתב האישום שהוגש ייחס ל-א' עבירות איומים חמורות ברצח כלפי גרושתו. בד בבד עם כתב האישום אף הוגשה בקשה למעצרו עד לתום ההליכים.
מאחר וא' טען לחפותו והיה ברור שאנו הולכים לניהול הוכחות, מיקדנו את מירב המאמצים בשחרורו למעצר בית על מנת שנוכל לנהל את התיק כאשר הוא משוחרר.
לאחר דיון ארוך הצלחנו לשחרר את א' למעצר בית שאף כלל אישור יציאה לעבודה כל זאת על מנת לנסות ולאפשר לא' לנהל חיים נורמטיביים ככל הניתן ולפרנס עצמו בכבוד במהלך ניהול המשפט.
כתב האישום השני:
טרם יבשה הדיו על החלטת השחרור והמתלוננת שלא השלימה עם שחרורו של א' החליטה לעשות מעשה.
המתלוננת ניגשה לתחנת המשטרה ושוב הציגה את הטלפון הנייד בפני החוקר הראתה, כי קיימות שיחות נכנסות ממספר חסום וטענה ששיחות אלו הינן שיחות איומים נוספות מצד א'.
ושוב חזר הריטואל על עצמו- א' נקרא לחקירה הכחיש את המיוחס לו ונעצר מיידית.
הוגש כתב אישום נוסף בעבירת איומים!!! ובקשה נוספת למעצרו עד לתום ההליכים, כאשר המדינה טוענת שממקום מושבו במעצר הבית העז א' להתקשר ולאיים בשנית על המתלוננת.
בשלב זה הגשנו בקשה דחופה לבית המשפט להוציא צו להנפקת מחקרי תקשורת למספר הנייד של המתלוננת. למעשה כבר בראשית החקירה היה על החוקרים לבצע זאת כדי לבדוק האם יש אמת בתלונה אולם הדבר לא נעשה.
האמת נחשפה לאחר הנפקת פירוט השיחות
לאחר שמחקרי התקשורת הונפקו נגלתה האמת המרה.
השיחות מחסום עליהן הצביעה המתלוננת וטענה שהיו שיחות איום מ-א', התגלו כשיחות מהטלפון הנייד של בן זוגה הוא ולא אחר.
פירוט השיחות חשף את התרמית ואת עלילת השווא שהעלילה המתלוננת על א'.
באישון לילה התקשר בן זוגה של המתלוננת למכשירה הנייד כאשר השיחה מתבצעת מחסום, לאחר מכן פנתה המתלוננת לתחנת המשטרה ותוך כדי הצגות בכי תמרורים טענה שא' מאיים עליה ברצח.
לאחר שראתה שא' שוחרר למעצר בית חזרה על התרמית פעם נוספת.
בו ביום בדיון חפוז שהתקיים הורה בית המשפט על שחרורו לאלתר של א' ממעצר ובית המשפט זיכה אותו זיכוי מלא בשני כתבי האישום שהוגשו.
לאחר בקשה שהגיש משרדנו א' אף קיבל פיצוי מהמדינה על עוגמת הנפש שעבר.
נגד המתלוננת ובן זוגה נפתחה חקירה פלילית.
המקרה של א' מלמדנו, שלא תמיד רשויות החקירה והתביעה ערים לתלונות שווא שמוגשות על מנת להתנכל במיוחד הדברים אמורים בין בני זוג ו/או בני זוג גרושים.
על הסנגור מוטלת החובה לבחון, שמא ישנה פעולת חקירה שלא בוצעה ושיש בכוחה להוביל לחשיפת מידע שיסייע ללקוח להוכיח את חפותו ועליו להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותו על מנת לעשות זאת.
